אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה ׃ מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו ׃ עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ ׃ בְּרָן־יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים ׃ וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא ׃ בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ ׃ וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם ׃ וָאֹמַר עַד־פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא־יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ ׃

Where wast thou when I laid the foundations of the earth? Declare, if thou hast the understanding. Who determined the measures thereof, if thou knowest? Or who stretched the line upon it? Whereupon were the foundations thereof fastened? Or who laid the corner-stone thereof, When the morning stars sang together, And all the sons of God shouted for joy? Or who shut up the sea with doors, When it broke forth, and issued out of the womb; When I made the cloud the garment thereof, And thick darkness a swaddlingband for it, And prescribed for it My decree, And set bars and doors, And said: ‘Thus far shalt thou come, but no further; And here shall thy proud waves be stayed’?

Tanakh — Iyyôbh (Job) 38:4–11▶